רש"י על חולין פ״ז א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין פ״ז א:ז׳
7 אֲמַר לֵיהּ: נְקוֹט לִי זִימְנָא תְּלָתָא יוֹמֵי וּמַהְדַּרְנָא לָךְ תְּיוּבְתָּא. יְתֵיב רַבִּי תְּלָת תַּעֲנִיָּתָא. כִּי הֲוָה קָא בָּעֵי מִיבְרָא, אֲמַרוּ לֵיהּ: מִינָא קָאֵי אַבָּבָא. אֲמַר: ״וַיִּתְּנוּ בְּבָרוּתִי רוֹשׁ וְגוֹ׳״.
פירוש רש"י על חולין פ״ז א:ז׳
7 נקוט לי זימנא - תן לי זמן:
8 כי הוה בעי רבי מיברך - כשהיה רבי רוצה לסעוד:
9 אמרו ליה - בני ביתיה ההוא צדוקי שקבעת לו זמן קאי אבבא:
10 אמר - רבי על עצמו מקרא הזה:
11 ויתנו בברותי רוש - בסעודתי נותנין מרה: